Do Again & Time - Infinitives 3 - Biblical Hebrew - Lesson 148
Learn the common phrase "do something again" with the verb הוֹסִיף and the word "time"!
Joseph and brothers animations used with kind permission of iBible from Revelation Media: https://www.i.bible/
Bible illustrations by Sweet Publishing under the Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 Unported license: http://sweetpublishing.com
Visit https://freehebrew.online/resources to read lesson scripts, find grammar explanations, take fun quizzes, download a vocabulary list, learning schedule, and much more.
We've also designed https://globalbibletools.com to help beginners read the Hebrew Bible as they learn.
Learn Greek with the same methodology: @AlphawithAngela
Learn English with the same methodology: @AmericanEnglishwithBeth
https://www.facebook.com/alephwithbeth/
https://x.com/alephwithbeth
Listen to the audio of these lessons on our podcast: https://podcasters.spotify.com/pod/show/alephwithbeth
Make more of these videos possible at https://freehebrew.online/give
All of our videos are freely given (Matt 10:8) as public domain; find out why at https://sellingJesus.org
Transcript
מאה ארבעים ושמונה. שלום, יהוה עמכן.
הוסיף לעשות. אברהם שלח ידו.
ואחריכן הוסיף לשלוח אותה. הוסיף לשלוח.
שלחתי ידי. ואחריכן הוספתי לשלוח אותה.
הוספתי לשלוח. וישלוח אברהם ידו.
וישב אותה. ויוסף לשלוח אותה.
ואשלוח ידי. ואשיב אותה. ואוסף לשלוח אותה.
ותעל נעמי. ותרד. ותוסף לעלות.
ותוסף לרדת. ותפתוח נעמי פיה.
ותוסף לפתוח פיה. ותצא נעמי מן הבית.
ותשוב. ותוסף לצאת.
ותוסף לשוב. ותוסף לצאת.
ותבוא נעמי ותעמוד לפני הדלת. ותלך. ותוסף לבוא.
ותוסף ללכת. ותוסף לעמוד לפני הדלת.
ותשב נעמי. ותקום.
ותוסף לשבת. ותוסף לקום.
וישיהו יושב. ותבוא נעמי ותשקלו.
ותוסף לנשוק לו. ותוסף לנשוק לו.
ותוסף לנשוק לו. האכלתי את יושיהו וני.
ואוסף להאכיל אותו. ואוסף להאכיל אותו.
אברהם מוליך את יושיהו. הקריב אותו אלינו.
וטשט נעמי מקוס קטנה. ותוסף לשתות.
וישת יושיהו מים מקוסי. ויוסף לשתות.
יושיהו בנינו כאריה קטון. ואלד בת.
ונקרא את שמח נעמי. ואוסף ללדת.
הוספתי ללדת. ללדת. ישב לשבת.
ירד לרדת. ילד ללדת.
ואלד בת. ונקרא את שמח נעמי. ואוסף ללדת בן.
ונקרא את שמו יושיהו. חווה ילדה שנית.
חווה הוסיפה ללדת. והאדם ידע את חווה אשתו.
וטהר וטלד את קין. ותוסף ללדת את אחיו, את חבל.
והיהבל רועצון. וקין היה עובד אדמה.
בני יעקב לפני יוסף. והרעב בארץ.
וירדו בני יעקב מצרים. ובנימין הקטון לא ירד איתם.
כי אהב אותו אביו. ויבואו לפני יוסף.
ויאמר יוסף אל אחיו, הביאו את אחיכם הקטון.
אם לא ירד אחיכם איתכם. לא תוסיפו לראות פניי.
לא תוסיפו לראות פניי. אם לא ירד אחיכם איתכם, לא תוסיפו לראות פניי.
ספר שופטים ויעשו פני ישראל את הרע בעיני יהווה, ויעבדו את הבעלים.
ויחרעף יהווה בישראל, ויתנם ביד עויביהם.
ויזעקו פני ישראל אל יהווה, ויקם יהווה להם שופט.
והיא אחרי מות השופט, ויוסיפו פני ישראל לעשות רע בעיני יהווה, ויתן יהווה אותם ביד עויביהם.
ויזעקו אל יהווה, ויקם יהווה להם שופט.
והיא אחרי מות השופט, ויוסיפו פני ישראל לעשות רע בעיני יהווה, ויתן יהווה אותם ביד עויביהם.
ויזעקו אל יהווה, ויקם יהווה להם שופט.
והיא אחרי מות השופט, ויוסיפו פני ישראל לעשות רע בעיני יהווה, ויעבדו את הבעלים, ואת האשתרות, ואת אלוהי ערם, ואת אלוהי צידון, ואת אלוהי מואב, ואת אלוהי בני עמון, ואת אלוהי פלישתים.
ויתן יהווה אותם ביד עויביהם, ויזעקו אליו, ויקם יהווה להם שופט.
והיא אחרי מות השופט, ויוסיפו בני ישראל לעשות רע בעיני יהווה, ויתנם יהווה ביד פלישתים ארבעים שנה.
ויקם יהווה להם שופט, ושמו שמשון, וישפוט את ישראל עשרים שנה.
את ערב. את בו השמש.
מה את הזאת? האת הזאת תוך הלילה.
זאת את האוכל. האיש זקן.
הוא לאת זקנה.
המקום הזה. פה. המקום ההוא.
שם. האת הזאת? אתה.
אתה. האתה היא? אז. אז. ספר כהלת.
פרק ג' את ללדת. ואת למות.
את להרוג. ואת לרפוא. את לפרוץ.
ואת לבנות. את לבכות. ואת לסחוק.
את לגרוע. ואת לדבור. את לחשות.
ואת לדבר. את לאהוב. ואת לשנוא.
את מלחמה. ואת שלום. והיל את הערב.
ויקום דוד מעל משקבו. וילך על גג בית המלך.
ויר אישה מעל הגג. והאישה טובת מראה מאוד.
מה שם האישה ההיא? בת שבע. אשת אוריה החיתי.
לאת הערב. אברכה את יהוי בכל עת.
באת טובה. ובאת רעה. אברכה את יהוי בכל עת.
באתה היא. זה כמו ביום ההוא.
באתה היא. ביום ההוא. או בימים ההם.
או אז. אז. באתה היא.
ודבורה אישה נביאה. אשת לפידות.
היא שופטה את ישראל. באתה היא. והיא יושבת תחת תומר דבורה.
ויעלו אליה בני ישראל למשפט. ודבורה אישה נביאה.
אשת לפידות. היא שופטה את ישראל. באתה היא.
והיא יושבת תחת תומר דבורה. ויעלו אליה בני ישראל למשפט.
באתה היא. שלח מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו.
כי שמע כי חלה חזקיהו. באתה היא.
שלח מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו.
כי שמע כי חלה חזקיהו. באתה היא.
יוציאו את רצמות מלכי יהודה ואת רצמות שרב ואת רצמות הכהנים ואת רצמות הנביאים ואת רצמות יושבי ירושלים מכבריהם.
באתה היא. יוציאו את רצמות מלכי יהודה ואת רצמות שרב ואת רצמות הכהנים ואת רצמות הנביאים ואת רצמות יושבי ירושלים מכבריהם.
באתה היא. אהיה לאלוהים לכל משפחות ישראל והם יהיו לי לעם.
באתה היא. אהיה לאלוהים לכל משפחות ישראל והם יהיו לי לעם.
מצאה רות חן בעיני ועז. ותלך, רות, ותבוא אל שדה ועז, אשר ממשפחת אלימלך.
והנה ועז בא מבית לחם ויאמר לנערים, יהוה עמכם.
ויאמרו לו, יברכך, יהוה. ויאמר בועז לנערו, למי הנערה הזאת?
ויען הנער ויאמר, נערה מואבייהי, השבע עם נעמי משדה מואב.
ויאמר בועז אל רות, אל תלכי ביתי אל שדה אחר.
והלכת אחרי נערותיי. והלכת אל הכלים.
ושתית מאשר ישאבו הנערים. וטיפול על פניה.
ותשטחו ארצה. ותומר אליו, מדוע מצאתי חן בעיניך?
וענכי מואבייה. ויען בועז ויאמר לה, הוגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך.
הם איש רות. נעמי חמות רות.
רות קלה. נעמי חמות רות.
הוגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך.
ותצאי מארצך. ותלכי אל עם אשר לא ידעת.
ותומר, אמצא חן בעיניך, אדוני, כי דיברת על לב שפחתך.
ויאמר לה, בועז, לעת האוכל. בואי ואכלת מן הלחם.