My Sitting and My Rising - Infinitives 5 - Biblical Hebrew - Lesson 151
Infinitives take prefixes and suffixes like nouns do! This will unlock many new passages for us.
Visit https://freehebrew.online/resources to read lesson scripts, find grammar explanations, take fun quizzes, download a vocabulary list, learning schedule, and much more.
Animations used with kind permission of iBible from Revelation Media: https://www.i.bible/
Bible illustrations by Sweet Publishing under the Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 Unported license: http://sweetpublishing.com
We've also designed https://globalbibletools.com to help beginners read the Hebrew Bible as they learn.
Learn Greek with the same methodology: @AlphawithAngela
Learn English with the same methodology: @AmericanEnglishwithBeth
https://www.facebook.com/alephwithbeth/
https://x.com/alephwithbeth
Listen to the audio of these lessons on our podcast: https://podcasters.spotify.com/pod/show/alephwithbeth
Make more of these videos possible at https://freehebrew.online/give
All of our videos are freely given (Matt 10:8) as public domain; find out why at https://sellingJesus.org
Transcript
מאה חמישים ואחת. שלום, אני בט.
יהוה עמכם. בשיעור הזה נראה כי המקור כמו שם עצם.
אני ויושיהו על שפת הים ועקים אותו.
יושיהו יוכל לעמוד. נבל. ואוסף להקים אותו.
יושיהו יוכל ללכת. ויוסף לנפול.
ויקום. ויוסף ללכת. ויוסף לנפול.
המקור כמו שם עצם. איש שם עצם.
לאיש. באיש. כאיש.
שבת מקור. לשבת. בשבת.
כשבת. משבת. עד שבת.
אחרי שבת. המקור כמו שם עצם.
בגד. בגדו. שבת. שבתו.
בת. ביתו. תת. תיתו.
לחם. לחמו. קחת. קחתו.
סוס. סוסו. קום. קומו. אחות.
אחותו. רסות. רסותו.
שבת. שבתו. שבתי. שבתנו.
שבתך. שבתם. שבתך. שבתך.
שבתכם. שבתכם. המקור כמו שם עצם.
אתה ידעת שבתי וקומי.
זה הדבר אשר דיבר יהוה על סנחריב, מלך אשור.
שמו סנחריב. זה הדבר אשר דיבר יהוה על סנחריב, מלך אשור.
ושבתך, וצדתך, ובו אחה ידעתי.
ושבתך, וצדתך, ובו אחה ידעתי. יהוה ידע את כל אשר עשה סנחריב, מלך אשור.
יהוה ידע את כל רסותו. ושבתך, וצדתך, ובו אחה ידעתי.
אחרי ראותי את פניך, וירד ישראל.
הוא יעקב מצרים לראות את יוסף בנו. ויאמר ישראל אל יוסף, אמותה הפעם.
זה כמו אתה אמותה. הפעם כמו הפעם הזאת.
היום, היום הזה. הפעם, הפעם הזאת.
אמותה. אמותה הפעם. אמותה.
ויאמר ישראל אל יוסף, אמותה הפעם. אחרי ראותי את פניך, כעודך חי.
אמותה הפעם. אחרי ראותי את פניך, כעודך חי.
ביום הזה, אכל יושיהו פרי. לאכול.
אכול. זה יום אכול יושיהו.
היום אשר אכל בו יושיהו. יום אכול יושיהו.
ביום הזה, ראה יושיהו ילדה. לראות. ראות.
זה יום ראות יושיהו. או יום ראותו ילדה.
יום ראותו ילדה. ביום הזה, הלכה נעמי בשדה.
ללכת. לכת. זה יום לכת נעמי.
או יום לכתה בשדה. יום לכתה בשדה.
ביום הזה, באו אברהם ונעמי ויושיהו.
לבוא. בוא. זה יום בואם. יום בואם.
בואם. ביום הזה, קרא אברהם באוזני יושיהו.
לקרוא. קרוא. זה יום קרוא אברהם.
או יום קוראו באוזני יושיהו. יום קוראו באוזני יושיהו.
זה כמץ חטוף. או. קוראו. ביום הזה, ירדה נעמי.
לרדת. רדת. זה יום רדת נעמי.
או יום רידתך. יום רידתך.
שבת. שיבתך. רדת. רידתך. ביום הזה, הוליך יושיהו את הסוס.
להוליך. הוליך. זה יום הוליך יושיהו את הסוס.
או יום הוליכו את הסוס. יום הוליכו את הסוס.
ביום הזה, היינו על שפת הים. היה. להיות זה יום היותנו על שפת הים.
ביום הזה העלה יהוה את ישראל ממצרים. להעלות זה יום העלות יהוה את ישראל ממצרים.
או יום העלותו אותם ממצרים. מיום שבת הארון בקריית יערים.
וישלחו מלאכים אל יושבי קריית יערים למור. השיבו פלישתים את ארון יהוה.
רדו העלו אותו עליכם. ויבואו אנשי קריית יערים ויעלו את ארון יהוה.
ויביאו אותו אל בית אבינדיו. והיה מיום שבת הארון בקריית יערים אותה הארון יושב בקריית יערים בבית אבינדיו.
והיא מהיום ההוא. והיא מיום שבת הארון בקריית יערים.
וירבו הימים. ויהיו עשרים שנה. וירבו הימים.
לא היו מעט, כי רבים הימים. רבים ימי שבת הארון בקריית יערים.
כמה ימים? עשרים שנה. רבים הם. רב, רבה, רבים, רבות, שם תואר.
רבה וירבו פועל. והיא מיום שבת הארון בקריית יערים.
וירבו הימים. ויהיו עשרים שנה. את שבת הארון בקריית יערים.
עשרים שנה. דבר יהוה אל ירמיהו הנביא.
ויומר יהוה אלי. הלכו אחרי אלוהים אחרים.
לעובדם. לעבוד אותם. לעובדם.
זה כמץ חטוף. למה הלכו בני ישראל אחרי אלוהים אחרים?
לעובדם. ויומר יהוה אלי.
הלכו אחרי אלוהים אחרים. לעובדם. לכן כה אמר יהוה.
הנני מביא עליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה.
וזעקו אלי ולא אשמע עליהם.
כי אינני שומע בעת קוראן אלי. יקראו אל יהוה.
והוא לא ישמע בעת קוראן אליו. זה כמץ חטוף.
כי אינני שומע בעת קוראן אלי. ויומר יהוה אלי.
הלכו אחרי אלוהים אחרים. לעובדם. לכן כה אמר יהוה.
הנני מביא עליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה.
וזעקו אלי ולא אשמע עליהם.
כי אינני שומע בעת קוראן אלי. טוב, תתי אותה לך.
ויאהב יעקב את רחל. ויומר.
ערב עודך שבע שנים ברחל ביתך הקטנה. ויומר לבן.
טוב, תתי אותה לך. מתתי אותה לאיש אחר. נתן, לתת, תיתו.
טוב, תתי אותה לך. מתתי אותה לאיש אחר.
שווה כמו שווה.
טוב, תתי אותה לך. מתתי אותה לאיש אחר. ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים.
וייהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אותה. איש בא.
זה בואו. אישה באה. זה בואה.
אנשים באו. זה בואם. אנשים באו.
זה בואן או בואנה. בואו, בואה, בואם, בואנה.
וילך אברהם. עד בואו אליי. ותלך נעמי ושדה.
עד בואה אל אביה. וילך אברהם ויושיהו איתו.
עד בואם אלינו. ותלך נעמי ושדה.
עד בואנה אל עגל הזהב. עד בואם אל ארץ קנאן.
וייהיו בני ישראל במדבר. ואין להם לחם.
ויתן יהוה להם מן לאכול. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה.
עד בואם אל ארץ קנאן. את המן אכלו.
עד בואם אל קצה ארץ קנאן. זה קצה ארץ קנאן.
קצה. קצה כדבר קץ. זה הקצה.
זה קצה הארץ. זה קצה המחנה.
זה קצה העיר. קצה. זה קצה ארץ קנאן.
אכלו את המן. עד בואם אל קצה ארץ קנאן.
ואחרי בואם אל קצה ארץ קנאן לא אכלו את המן.
ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה. עד בואם אל ארץ קנאן.
את המן אכלו. עד בואם אל קצה ארץ קנאן. עד בואנה בית לחם.
והיא בימי שפות השופטים. שפות, מקור.
לשפוט, שפות. זה מקור. והיא בימי שפות השופטים.
והיא רעב בארץ. וילך איש מבית לחם, יהודה, אל שדה מועב.
הוא ואישתו ושני ונב. ושם האיש אלימלך.
ושם אישתו נעמי. והיא אחרי מות אלימלך, ותקום נעמי, ורות קלטה רימה.
ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה. ותלכנה שתיהם.
עד בואנה בית לחם. למה כתוב שתיהם ולא שתיהן?
לא ידעתי. שני אנשים, שניהם.
שתי נשים, שתיהן. וכתוב פה שתיהם.
לא ידעתי. ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם.
הנשים באו, בואם. נשים באו, בואן.
או בואנה. בואנה. ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם.