Ships on the Sea - Infinitives 2: In Context - Biblical Hebrew - Lesson 146

מאה ארבעים ושש שלום, אני בית.

יהוה עמכם. וילך איש מצרי במדבר לילה.

ויעמוד, ויער מרחוק, והנה אור.

ויאמר בליבו, מה האור ההוא? וירד לדעת מה האור ההוא.

הנה לפיד הוא. לפיד. וירד עוד.

ומה מצא שם? מחנה מצא.

מחנה. ירד המצרי לדעת מה האור, אשר ראה מרחוק.

וימצא מחנה. ויעמוד לפני האש.

וילך אל מחוץ למחנה. ואתה אהיה המצרי.

הוא בועניה. זאת עוניה.

עוניה. ב -עוניה.

בועניה. באוניה אוהלי אב נעמי אוהלי אברהם באוניה ב -ה -אוניה באוניה באוניה זה מתג באוניה אוניה על פני המים אנחנו באוניה בנהר.

אלה אוניות. אוניות איש באוניה איש באוניה איש באוניה לילה וישב את האוניה אל היבשה.

ויח אבן גדולה ויבוא אל היבשה.

דג גדול עובר מתחת לאוניה. העוף ממעל לים.

אוניות רבות בים. הנה תמרים.

מה הארץ הזאת? מצרים. ארץ מצרים היא.

למה האיש יורד מן ההר אל שפת הים? הלבקש כסף?

לא. הלאכול לחם? לא. למה ירד אל שפת הים?

לבוא אל האוניה. וירוץ איש במדבר.

מה היא? אוניה היא. למה יש אוניה במדבר?

אין פה ים ואין פה מים. הגיבור עומד על הצור.

ויר אוניות בים. ותך אוניה גדולה אוניה אחרת.

וירד הגיבור עד שפת הים לראות את האוניה. ולא ראה אותה.

איננה. יונה פרק א'.

פסוקים א', ב' וג'. והיא דבר יחוה אל יונה ועמיתי למור.

קום לך אל ננווה, העיר הגדולה. וקרא עליה.

כי עלתה רעתם לפניי. ויקום יונה לברוח תרשישה מלפני יחוה.

וירד יפו. וימצא אוניה.

באה תרשיש. וירד בה לבוא עמההם תרשישה מלפני יחוה.

למה קם יונה? הללכת אל ננווה? לא. ויקום יונה לברוח תרשישה.

למה ירד יונה באוניה? הללכת אל ננווה?

כאשר ציבה אותו יחוה? לא. וירד בה לבוא עמההם תרשישה מלפני יחוה.

שאול ביקש את תביד להמית אותו. וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את תביד.

המת את תביד. ויגד יונתן לתביד למור.

מבקש שאול אבי להמיתך. להמית אותך.

להמיתך. ותביד ברח ויבוא אל שמואל.

ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול. ויגד לשאול למור.

הנה דוד במדבר ענגדי. ויקח שאול שלושת אלפים איש מכל ישראל.

וילך לבקש את תביד ואנשיו. ביקש. לבקש.

לבקש. למה ביקש שאול את תביד?

להמית אותו. להמית אותו. המצא שאול את תביד?

לא מצא אותו. כי לא נתן יהוא את תביד ביד שאול.

ויבוא שאול אל מערה. ולא ידע כי תביד ואנשיו במערה.

ויאמרו אנשי תביד אליו. הנה היום אשר אמר יהוא אליך.

הנה אנוכי נותן את אויבך בידיך. ועשית לוק אשר ייטב בעיניך.

ויקום תביד ויחרוט את כנף המועיל אשר לשאול בלט.

והיא אחריכן ויחלב תביד אותו על אשר קראת את כנף אשר לשאול.

ולא נתנם לקום אל שאול. ולא נתן אותם לקום אל שאול.

דבורה לא נתנה את יעל לקום. דוד לא נתן את אנשיו לקום אל שאול.

ולא נתנם לקום אל שאול. ושאול קם מהמערה וילך בדרך.

ויקום תביד אחריכן ויצא מהמערה ויקרא אחרי שאול למור.

אדוני המלך! ויאמר תביד לשאול.

למה תשמע את דברי אדם למור? הנה דוד מבקש רעתך.

הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה.

ואמר להרגחה. להרוג אותך. להרגחה.

ואמר להרגחה. ואמר לא אשלח ידי בדוני.

ואבי ראה. גם ראה את כנף מילך בידי. דא הוא ראה כי אין בידי רעה.

אחרי מי יצא מלך ישראל? אחרי מי אתה רודף?

אחרי כלב מת? אחרי פרעוש אחד? ויאמר שאול.

הקולך זה בני דוד? ואיסא שאול קולו ויבק.

ויאמר אל דוד. צדיק אתה ממני. ואתה הגדת היום את אשר עשית איתי טובה.

ואתה הנה ידעתי כי תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.

ואתה הישב עלי ביהוה אם תחריט את זרעי אחריי.

אם תחריט. תחריט. זה הפעיל. מהבעל החריט.

קרת פעל. החריט. הפעיל. אל תחריט את זרעי.

אל תאמת את כל בניי. אל תהרוג את כל בניי.

אל תחריט את זרעי. ואתה הישב עלי ביהוה אם תחריט את זרעי אחריי.

וישברת אביד לשאול. וילך שאול אל ביתו.

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים. ויוציאך יהוה אלוהיך משם.

ויוצא אותך יהוה. יהוה הוציא אותך ממצרים.

ביד חזקה. ובזרוע נטויה. נטויה כמו שלוחה.

בזרוע שלוחה. בזרוע נטויה. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.

ויוציאך יהוה אלוהיך משם. ביד חזקה ובזרוע נטויה.

על כן ציבך יהוה אלוהיך לעשות את יום השבת.

יהוה ציבה את בני ישראל לעשות את יום השבת. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.

ויוציאך יהוה אלוהיך משם. ביד חזקה ובזרוע נטויה.

על כן ציבך יהוה אלוהיך לעשות את יום השבת.

האדמה פצתה או פתחה את פיה לקחת את דמי הבל.

ויקום כאין אל הבל אחיו ויהרגהו.

ויאמר יהוה אל כאין אהבל אחיך.

ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנוכי.

ויאמר מה עשית? כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.

ואתה ערור אתה. לא ברוך כי ערור.

ואתה ערור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידיך.

מעשתה האדמה? פצתה את פיה.

אלוהים דיבר אל יחזקל. פצה פיכה.

ואכול את המגילה הזאת. פצה פיכה. פצה ציווי מהפועל פצה.

האדמה פצתה את פיה. למה? למה פצתה האדמה את פיה?

לקחת את דמי הבל מיד קאין אחיו.

ויאמר מה עשית? כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.

ואתה ערור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך.

נחלת בנות צלוף חד. והיא הגורל למטה מנשא כי הוא בחור יוסף.

למחיר בחור מנשא אבי הגלעד. כי הוא היה איש מלחמה והיא לו הגלעד והבשן.

והיא לבנה מנשא למשפחותם. לבנה אבי עזר ולבנה חלק ולבנה אסריאל ולבנה שכם ולבנה חפר ולבנה שמידה.

אלה בני מנשא בן יוסף, הזכרים למשפחותם.

ולצלוף חד בן חפר, בן גלעד, בן מחיר, בן מנשא. לא היו לו בנים כי עם בנות.

ואלה שמות בנותיו. מחלה ונועה, חוגלה, מלכה ותרצה.

ותקרבנה לפני אל עזר הכהן ולפני יהושע בן נון למור.

יהוה ציבה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו.

ויתן להם, אל פי יהוה, נחלה בתוך אחי אביהם. שלום!